המזגן במשרד – למה לנשים אין נוחות אקלימית?

נשים עם סוודרים, גברים בטריקו; זו תמונת המצב היותר נפוצה במשרדים ומקומות עבודה אחרים בשיא הקיץ. חום יולי-אוגוסט משתולל בחוץ, אבל משהו מאוד מוכר צף לו בעיתוי הזה בכל שנה: המזגן במשרד נותן תפוקה נמרצת – ונשים רבות צמודות ל… סוודרים.

למה הן עושות את זה? סביר להניח שפשוט נמאס להן לריב עם הגברים על המזגן ועל הטמפרטורה. בסופו של דבר, כולם באים כדי להתפרנס והקרב על המזגן במשרד לא ממש תורם ליעילות, בטח לא ליחסי העבודה ולאווירה.

למה הן עושות את זה? סביר להניח שפשוט נמאס להן לריב עם הגברים על המזגן ועל הטמפרטורה. בסופו של דבר, כולם באים כדי להתפרנס והקרב על המזגן במשרד לא ממש תורם ליעילות, בטח לא ליחסי העבודה ולאווירה.

בואו נניח לכל התוכן המדעי שבזכותו תעשיית הסוודרים העולמית גוזרת קופון נאה, אבל להבנה כללית של הקרב על המזגן במשרד הנה שתי נקודות עיקריות:

הנקודה הראשונה:

כל המזגנים בעולם מתוכננים לפי נוסחה לחישוב נוחות אקלימית במרחב הממוזג. נהדר, לא? אלא שהנוסחה פותחה בשנות ה-60 של המאה העשרים, כאשר תעשיית המזגנים צמחה, בעיקר בארה"ב. נו, אז מה? באותה תקופה הרוב המכריע של אוכלוסיית המשרדים היה… נכון, גברים. בקיצור, הנוסחה מותאמת לגבר ממוצע ולא ממש לקחה בחשבון את האשה הממוצעת.

והנקודה השנייה:

מכיוון שהפיזיולוגיה וקצב חילוף החומרים של גברים ושל נשים הוא שונה, באופן כללי לנשים יותר קר. גם זה מוכר. אבל בדיוק מהסיבה הזו נשים למעשה כמעט ולא נהנות, איך נקרא לזה, מנוחות אקלימית אופטימלית במשרד. הפתרון, בינתיים, הוא סוודרים.

אפשר לומר כי על אי הנוחות האקלימית נוספת גם אי נוחות אופנתית. הסוודר של המשרד הוא אותו סוודר שנשאר בסוף היום תלוי על משענת הכסא. לא תמיד הוא מתאים ללבוש שנבחר לאותו יום, ובטח לא כיף להיכנס איתו לחדר ישיבות לפגישה שלכבודה התלבשת במיוחד.

פתרון מסויים לבעיה מספקת טכנולוגיית האינוורטר עם המדחסים המספקים תפוקות משתנות, שחוסכים את הכיבוי ואת ההדלקה האופייניים לקרב על המזגן במשרד.

התקנים חדישים שמאפשרים שליטה נפרדת בכל חדר, יקלו כמובן על נשים שעובדות בחדר משרד משלהן. האם התפתחות ההתקנים האלה תיצור מצב חדש במשרדים בו יש חדרי עבודה נפרדים לנשים ולגברים? ימים יגידו. בינתיים, כאמור, סוודרים.

קיץ נעים לכולם/ן.

רוצים לדעת למה הרצפה מרגישה לנו קרה? לחצו כאן